אותן הגדרות סנסציוניות בדבר התחדשות אורבנית,
הן אולי לא תמיד זוהרות,
הן אולי אסון לתשתיות העירוניות,
הן אולי חושפות את הישראלי קשה העורף
הן אולי מייצרות הליכים משפטיים וויכוחים אינסופיים עם יזמי נדל״ן על מחסנים, מ״ר, מרפסות, אריחי גרניט פורצלן ומה לא?!
אבל מהותן דרמטית ומשמעותית לרוב רובנו הרבה יותר מאשר נוכל לדמיין,
למה נשאלת השאלה?
כי כולם חולמים רק להשביח את דירתם במיליון שקל ולהרגיש יזמי נדל״ן ולו לרגע קט.

אך בדרך שכחנו, שכחנו,
שהכסף הוא איזוטרי,
שהמטרים הנוספים עלולים לעלות בתוהו,
שחלום המגדל שהולך ומתרחק עלול לרדת לטמיון,
ושמתקני החנייה המשוכללים עשויים להישאר מיותמים,
כי כל הפיקציה החלומית הזאת שנועדה להציל את חיינו, תהפוך ללא רלוונטית,
לא רלוונטית כי שאין מקלט,
כשאין ממ״ד,
כשאין יסודות שמותאמים לתקנים העכשוויים –
אין איפה להסתתר ואין דרך להציל את הבניינים הנושנים מקריסה קולוסלית על יושביהן-
אין דרך להציל חיי אדם.

עו”ד יניב לאור. צילום: דור פזואלו

על כן בזמן שבעלי דירות מנהלים מו״מ בלתי נגמר, יזמים מנסים למקסם את רווחיהם ללא רסן והרשויות מעכבות כל פרויקט מעל כעשור- ישנם בניינים, רחובות ושכונות במרכזי הערים במדינת ישראל שבמידה ויספגו טיל אחד ישיר סביר ויהפכו ללשון עבר על כך המשתמע מכך.

התקפות הטילים מעזה בימים האחרונים צריכות לזעוק כרעש פיצוצם ויירוטם באוזני מקבלי ההחלטות, הרשויות המקומיות, יזמי הנדל״ן ובעלי הדירות בצליל חד וברור- מדינת ישראל חייבת למגן את כל בניינה הנושנים, לא רק בגלל רעידות אדמה שצפויות לפקוד את אזורינו בשנים הקרובות, אלה בראש ובראשונה בשל מצב בטחוני שביר, בו כל עיר מרכזית הפכה להיות בסכנת קריסה בשל התקפות טילים, מצב בו טווחי הלחימה הפכו להיות ברי הגעה לכל בית ומשפחה ברחבי ישאל.

על כן נראה, כי יוטב לכולנו להתקדם בחוכמה ובזריזות לחיזוק ובניית בניינים חדשים במסגרת התחדשות עירונית, גם אם נפסיד עוד מ״ר או רווחי הפרויקט יקטנו במעט וזאת ובטרם אויבינו ישכילו לנצל את חולשותינו.