על פי התביעה, בשלב זה נחשף התובע להתנהלות בעייתית נוספת של לוי – לאחר שנתיים שבהן שימש כמנהל ‘טלביה’, החליט לרכוש את המסעדה משותפיו (קבוצת ‘מחנה יהודה’). בימים אלו ביקש מעובדיו, כך נטען בתביעה לעצור חלק מהפקדת המזומנים, טיפים של מלצרים ועודף בקופה, סכומים שהסתכמו באלפי שקלים ביום, ולשמור אותם בלוקרים במחסן המסעדה. לאחר שרכש את חלקה של ‘מחנה יהודה’ במסעדת טלביה התרברב לוי, כך נטען בתביעה, כי רכש אותה בכספים שלהם עצמם. “התנהגותו נראתה לתובע חשודה ומוגזמת, והוא החל לחשוש כי הוא מתנהל כך גם בעסקיהם המשותפים. כאשר עימת אותו עם חששותיו, ביטל אותם לוי ואמר כי בעסקיהם המשותפים קיים סדר וכי הפעולות הכלכליות תקינות”, כך התביעה.
אולם ככל שעבר הזמן החל חליוה לקבל מידע, לפחות על פי האמור בתביעה, שלפיו גם בעסקיהם המשותפים קיימים אי סדרים. בתביעה טוען חליוה כי נחשף לכך כי ב’בורגר רום’ נמכר בשר טרי ללא אישור מתאים ממשרד הבריאות וכן שבניגוד להיתר נמכרים במקום עוף ופירות ים. זאת ועוד: בתקופת הקורונה מכר לוי אוכל ביתי במשלוחים מבית העסק, אף שלא היה לו אישור מתאים לכך. השיא, לדידו של חליוה כפי שהוא טוען בתביעתו, היה בעת ביקורת של משרד הבריאות, אז ראה את לוי מודאג. כאשר שאל לפשר העניין, ענה לו לוי כי “אין אישור לכלום”. חליוה שאל את לוי מדוע לא שיתף אותו בכך, והוא ענה כי לא רצה לסכנו.
‘השקיות השחורות’
אלא שכאן לא מסתיימים הדברים. בתביעה מצוין עוד כי בבעלותו של לוי היה בר יין. חליוה טוען בפני בית המשפט כי בתקופת הסגרים של הקורונה הוא לא ציית להוראות ולהנחיות, כיסה את חלונות בית העסק בשקיות שחורות והפעיל את הבר. הוא אף פתח את בית העסק בזמן הסגרים ללא היתר.
הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו של חליוה היה שלוי, כך לפחות מציין התובע, היה כאשר ביקש ממנו ומשאר בעלי המניות לעבוד ללא שכר, לבצע גבייה במזומן בלבד ולא להקליד את הכסף שהתקבל בקופה, הכל כדי לייצר מצג שקרי שלפיו העסק סגור בתקופת הקורונה, כך שיוכל לזכות במענקים.
כל אלה הוכיחו לחליוה, כך הוא טוען, כי הוא אינו יכול להמשיך להיות שותף של לוי, והוא הביע בפניו את רצונו למכור את חלקו. לוי הציע לרכוש את חלקו בסכום של 180 אלף שקל, אלא שההסכם שנשלח לחליוה, כך על פי טענתו, היה דרקוני ודרש ממנו שלא להמשיך לעסוק בתחום המזון לאורך תקופה בלתי סבירה.
לאחר בירור התחוור לתובע שהסכום שהוצע לו אינו משקף, לטענתו, את הערך הריאלי של חלקו. לוי הודיע לחליוה, כך נטען לבית המשפט, שההצעה מבוטלת ובמקביל מידר אותו מכל מידע פיננסי הקשור בחברות. מספר שבועות לאחר מכן, מציינת התביעה, כינס השף ישיבה של בעלי המניות והציג מצג שלפיו החברות נמצאות ביתרות חוב ודרש הזרמת כספים. כל זה בלי להציג מסמכים המגבים את טענותיו וכן בלי לעמוד על הסיבות לחוב של החברות.
קשיים או רווחים?
בתביעה נאמר עוד כי לוי איים על חליוה שאם לא יזרים כספים לחברות, ידולל חלקו בהן. כעבוד מספר חודשים הציע לוי שוב לחליוה לרכוש את חלקו ב־180 אלף שקל ואיים שאם לא יסכים הוא ידלל את חלקו במניות.
בתביעה מציין חליוה כי עד לסכסוך בין הצדדים לא צוין מעולם כי קיים קושי פיננסי כלשהו לחברות, העסקים הניבו הכנסות נאות גם בתקופת הקורונה, והניהול התזרימי של העסקים היה משביע רצון עד כדי חלוקת דיבידנדים אחת לרבעון בסכומים של עשרות אלפי שקלים.
כעבור מספר ימים יצר בא כוחו של לוי קשר עם בא כוחו של חליוה וביקש לנהל עמו משא ומתן לרכישת חלקו. חליוה הסכים, ולאחר שביצע הערכת שווי בהתאם למסמכים שנמסרו לו, הבין שהועמסו על העסקים הוצאות והופחתו ההכנסות, כך שהופחת השווי הריאלי של העסקים. למרות זאת העביר הצעת מחיר לעורך הדין על חלקו. לפי התביעה, עורך דינו של לוי היה צריך לחזור עם תשובה אך בושש להגיב. כשלושה חודשים לאחר מכן קיבל חליוה להפתעתו מכתב מעורך דין אחר המייצג את לוי, שבו הוא עדכן את חליוה כי החברות מפסידות כסף ועל כן הם לא יהיו נתונים לסחיטה מטעם חליוה. הוא הציע מינוי מעריך שווי תחת הליך של בוררות. בתגובה השיב חליוה כי קיים קושי לבצע הערכת שווי תחת הליך בוררות, שכן קשה להעריך את שוויין של החברות, מכיוון שלטענתו הנתונים המוצגים אינם משקפים את המציאות הכלכלית של העסקים. הוא הציע כי יישבו לשולחן המו”מ ויפתרו את הנושא בדרך מסחרית. הוא אף הציע לעורך הדין של לוי, כך לטענתו בתביעה, לפנות למעריך שווי חיצוני בפיקוח של בית המשפט, אלא שלוי סירב. כעת חליוה מבקש מבית המשפט להתערב ולהסדיר את המכירה באופן הוגן.
עו”ד אריאל גבאי, ממשרד לאור גבאי, המייצג את התובע, מסר: “מדובר במקרה קלאסי של עושק זכויות בעלי מניות מיעוט בחברה. מרשי ביקש בסך הכל את שמגיע לו על פי שווי החברות, אולם, נתקל בהתנגדות לא לגיטימית שמטרתה עשיית עושר ולא במשפט”. שותפו, עו”ד לאור: “הרעיון שאדם עושה שימוש בכוחו כבעל המניות העיקרי בכדי לעקר מתוכן את הזכויות של בעל מניות מיעוט בחברה הוא דבר ידוע, במקרה הנדון הדבר מתעצם מקום ולצד כוחניות משפטית ונישול מלא של זכויותיו של מרשי באו לידי ביטוי עוד שורה של פעולות שכאן לא המקום לפרטן”.
עו”ד גבאי ועו”ד נאור(צילומים: פרטי ודוד פזואלו)
לוי: “מאחלים ליונתן הצלחה”
לוי בתגובה: “מדובר בשותף זוטר ומתוסכל אשר ניסה להוציא כספים שאינם מגיעים לו ונכשל. משכך בחר להפעיל לחץ על ההמבורגריה באמצעות בית המשפט והתקשורת.
“סיום השותפות בינינו לבין חברת מחנה יהודה נעשה בצורה הטובה ביותר ואנו מעריכים ומוקירים את פועלה, כל ניסיון לרמוז שנעשה הסכם צד במזומן בין החברות בעת הקניה הינו שקרי מהיסוד! בורגר רום משרתת את הציבור ופועלת תחת כל דרישות הרשויות והרגולציה ולראיה במשך 4 שנים של שותפות מעולם לא הושמעו טענות מסוג זה לא מצד השותף ולא מצד הרשויות. אנו שומרים על מלוא זכויותינו למצות אותן על פי כל דין כנגד כל שיפגע בהן בין בכתבה ובין בכל דרך. אנחנו מאחלים ליונתן הצלחה בדרכו החדשה ומזמינים את הציבור להמשיך ליהנות מההמבורגרים שלנו”.
