דיירי אחד הבניינים הראשונים שקיבלו היתר בנייה לתמ”א 38 נדחו על ידי ועדת ערר בבקשה להיתר בנייה שני, כך עולה מעתירה מנהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת”א. הבניין ברח’ בן גוריון 53 בבת ים נבנה בשנות ה־60 וכולל 33 דירות.

ב־2007, חתמו הדיירים עם היזם עמרם בן שמעון ז”ל, שהיה דייר בבניין, על הסכם לחיזוק הבניין מכוח תמ”א 38 — אחת התוכניות הראשונות שאושרו בעיר ובכלל מתוקף התוכנית. היזם קיבל היתר בנייה בינואר 2008 שכלל את חיזוק הבניין ותוספת של שלוש דירות חדשות על הגג. באופן תמוה הוא לא כלל תוספת לדירות הדיירים, ואושר ללא ממ”דים.

היזם הרחיב את דירתו בקומה העליונה ואף הוסיף שתי דירות נוספות שלא קיבלו טופס 4 לאכלוס — אך בניגוד להוראות ההיתר לא חיזק את הבניין. על פי כתב העתירה, הסיבה לכך נעוצה בכך שהיו אלה הימים הראשונים של תמ”א 38 והתמורות לא היו כדאיות כלכלית, ובנוסף התפתחו סכסוכים עם השכנים — וחיזוק הבניין שהחל לא הושלם עד היום.

בעקבות עבירות הבנייה של היזם ואכלוס הדירות הנוספות טרם קבלת טופס 4 התנהלו מולו הליכים פליליים לצד קנסות וצווי הפסקת שימוש. ברבות השנים, היזם נפטר ומאז נותר הבניין כפי שהיה.
ב־2016, התקשרו הדיירים עם חברת א.ב. יעל ישראל לביצוע פרויקט תמ”א 38 שיכלול הפעם את חיזוק המבנה ותוספת של ממ”דים ומרפסות. החברה ביקשה בתמורה כי יתאפשר לה להוסיף עוד שלוש קומות חדשות, בהתאם להוראות התמ”א שהתעדכנו מאז קבלת ההיתר הראשון.

החברה הגישה בקשה להיתר, והוועדה המקומית קיימה מספר דיונים בנושא ואף קבעה כי המבנה אינו עמיד בפני רעידות אדמה ודורש חיזוק. ב־2017 הוא הוכרז כמבנה מסוכן וביוני 2020 המליץ מהנדס העירייה על מתן אישור לחיזוק המבנה. לאור זאת החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להיתר השני.
אולם על החלטת הוועדה המקומית הוגש ערר וביולי 2022 החליטה ועדת הערר המחוזית ת”א להפוך את ההחלטה ולבטל את היתר הבנייה. בהחלטתה כתבה כי בשל העובדה שהבניין קיבל היתר שכלל חובת חיזוק, לא ניתן לקבל היתר חדש, ואת עבודות החיזוק ניתן להשלים מתוקף ההיתר הראשון.

עוה”ד אריאל גבאי ויניב לאור ממשרד עו”ד לאור גבאי המייצגים את בעלי הדירות, העלו בעתירה את השאלה מדוע לא ניתן לחזק בניין שחיזוקו לא הושלם בעבר והוסיפו כי היתר הבנייה מ־2008 כבר אינו תקף: ההחלטה “סותמת את הגולל מבחינה תכנונית על הבניין… ומביאה למצב בלתי אפשרי של בניין שאינו יכול להתחזק מפני רעידות אדמה ולהתמגן מפני טילים”.

כן ציינו בעתירה, כי “‘העונש’ על עבירות הבנייה בבניין שעליו החליטה הוועדה אינו הוגן, היות ומי שנענשים הם דיירים תמימים ועבירות הבנייה התבצעו על ידי היזם ונדונו בערוצים פליליים. אך יותר מכל האם חינוך עברייני בניה קודם להצלת חיים?” נכתב. לדברי עו”ד אריאל גבאי, ” המדינה מתנהלת במקרה הנדון בצורה אנומלית וחסרת אחריות לחיי אדם: להתנגד לחיזוק מבנה ועוד למבנה המוגדר כמבנה מסוכן, בשל ההתעקשות על פרשנות מצרה של סעיפי הוראות תמ״א 38 — זו התנהגות לא הגיונית בנסיבות ואינה משרתת את התכליות של התוכנית”.